יום שבת, 10 באוקטובר 2015

שייקה אופיר לשעה קלה

שייקה אופיר נולד בירושלים, ב4 לנובמבר 1928, בשם ישעיהו גולדשטיין.
את שמו שינה לאופיר בעצתו של חיים חפר. בתכנית הדרן לחיים חפר סיפר שייקה אופיר כי ביום בהיר אחד, בצ'יזבטרון בתחילת דרכו, אומר לו חיים חפר: "תגיד לי שייקה, אתה מתכוון להסתובב עוד הרבה זמן עם גולדשטיין?". חפר יעץ לו לשנות את שמו כיוון וגולדשטיין הוא שם גלותי. התרגום המילולי של גולדשטיין מיידיש הוא "אבן זהב". כיוון שאופיר היא ארץ הנזכרת במקרא, שממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים, נתן חיים חפר לשייקה את שם משפחתו, אופיר. 

לאחר שהופיע בלהקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, נסע אופיר לפריז ללמוד פנטומימה אצל אטיין דקרו, והופיע עם הפנטומימאי מרסל מרסו. כאשר חזר ארצה הופיע בתיאטרון הפנטומימה, שהוקם בחסות התיאטרון הקאמרי, בהצגות הפנטומימה "פנטומימה" (1954) ו"מסכות" (1955).

ב1956 הרגיש אופיר כי הקהל הישראלי עדיין לא בשל לפנטומימה ונסע לארצות הברית. אופיר יצא לסיבוב הופעות משותף עם הזמרת והשחקנית מרלן דיטריך ועם מנצח התזמורת שלה, ברט בכרך. בחלקו הראשון של הערב ביצע אופיר קטעי בידור ופנטומימה ובחלקו השני הופיעה מרלן דיטריך.

חדש וגם ישן , האדם הצוחק

ב1961 אחרי כמעט 5 שנים בארה"ב מגיע שייקה אופיר לביקור קצר ארצה ומעלה הצגה בשם "חדש וגם ישן". ההצגה כוללת קטעי פנטומימה וריקוד, אך ברובה מכילה קטעי הומור שכתב אופיר. חלק מהמערכונים בתכנית נחשבים "ישנים" כמו למשל "ציונה והעין המקולקלת" שנכתב כפיליטון עוד בשנת 1957. חלקם של המערכונים הינם קטעי הומור איתם הופיע אופיר בסיבוב ההופעות שלו בארה"ב וחלקם נחשבים חדשים יותר, שכתב אופיר עם חזרתו ארצה.
כך מתאר אופיר את ההופעה בראיון לרחל אורן בעיתון דבר (26/11/1965): "בארץ הופעתי בתכנית "חדש וגם ישן" בקטעי בידור משלי. תמיד כתבתי קטעים והופעתי בהם. התהליך הוא: בא לי רעיון, אני בונה אותו בקווים כלליים, מנסה אותו על קהל ולפי התגובות אני בונה אותו עד שהוא גמור. אז אני כותב אותו. במשך השנים אני משנה דברים בקטעים. יש דברים שהתיישנו ויש דברים שחדלו למצוא חן בעיני ויש דברים שאז לא חשבתי עליהם. קטעים ישנים מאוד אני מוציא מן המחזור. ד"ר טיכו מקרה עין, למשל. כל כך הרבה הופעתי איתו עד ששוב אינני מסוגל. את הקטעים שהוצאתי מן המחזור הנצחתי בתקליט".
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן: שער (צבעוני)שערחלק 1חלק 2חלק 3חלק 4חלק 5חלק 6חלק 7חלק 8חלק 9.
במשך שנת 61 נע אופיר בין ארה"ב לישראל.


ב1962 חזר אופיר ארצה סופית, והחל לעבוד עם אברהם דשא פשנל על ההצגה "האדם הצוחק" בחמאם ביפו.
את שייקה מלוות שלישיית בנות: דפנה דן, ברוריה אביעזר וג'יל פרידמן. המערכונים נכתבו על ידי דן בן אמוץ והפזמונים על ידי חיים חפר. במאי התכנית הוא שמואל בונים.
בחלקו הראשון של הערב מתאר שייקה 21 דמויות שכולם יושבות בבית הקפה ומתארות חתך של מצב הרוח השורר בארץ.
בחלק השני (שבעת מדורי אהבה), מציצים לתוך חלונות שונים של אותו בנין, ורואים זוגות שונים בסיטואציות שונות של חייהם המשותפים.
בהצגה מגלם אופיר דמויות רבות, כמו שוטר המקוף והמושבניק הזקן.
כתבות על "האדם הצוחק" מעיתון מעריב - כאןמעיתון דבר - כאן, ומעיתון חירות - כאן.

תקליט ראשון

ב1963 יצא תקליט המערכונים הראשון שלו, "שייקה אופיר - Shai K Ophir". התקליט יצא בחברת "הד ארצי" (מס' סידורי AN 47-05).
רשימת הקטעים בתקליט:

צד א:
1. ציונה
2. המורה לאנגלית
3. משיח

צד ב:
1. זלמן
2. זיוה ודנה
3. היורד
4. המושבניק


כל הקטעים נכתבו ע"י שי אופיר.
בעטיפה האחורית של התקליט נכתב: "מאז שובו ארצה, הופיע שי אופיר במספר רסיטלים שזכו להצלחה גדולה, ואשר את אחד מהם תוכלו לשמוע על גבי התקליט שלנו".
כנראה שהקטעים המופיעים בתקליט הם מהופעה המשלבת קטעים מ"חדש וגם ישן" (כמו "ציונה והעין המקולקלת") וקטעים מ"האדם הצוחק" (כמו "המושבניק").

המערכונים בתקליט:
"ציונה" (ידוע גם בשם "ציונה והעין המקולקלת") - לציונה התקלקלה העין. שייקה אופיר וחברו, עובד, ראו את ציונה מכסה את עיניה ומיד זיהו כי יש כאן מקרה עין. השלושה נכנסו למונית ונסעו מהר לדוקטור טיכו, רופא עיניים בירושלים. כשהגיעו נכנסו לחדר המתנה ("מתנה, מתנה, שמחכים. חדר החיכיון"). לאחר שחיכו הכניס דוקטור טיכו את שלושתם לחדר. שייקה מדגיש כי לא כל אחד נכנס לחדר. רק הרופא הראשי נכנס שם, והאחות הראשית, ושני האחים שמביאים את החמצן, ועוד שני אחיות נכנסות שם, וזה שיש לו את המקרה עין נכנס שם. אבל ככה, אף אחד לא נכנס!
שייקה מפגין את ידיעתו המופלגת ברפואה, ומסביר מה זה מיקרוב (מיקרוב זה עף, זה עוף). איך משתמשים במיקרוסקופ (הוא גורם למיקרוב להיות חמש פעמים יותר גדול ממה שהוא בחיים הפרטיים שלו). וכמובן הוא יודע שלמיקרוב יש אח קטן ושמו וירוס. וירוס יותר קטן מהמקרוב אבל יותר ערס. בסוף הסתבר שלציונה לא היה מיקרוב אלא בסך הכל נכנס לה לעין גרעין קטן של זפת.

"המורה לאנגלית" - שייקה אופיר מדגים שיעור לאנגלית בבית ספר ערבי לכתות הנמוכות. המורה מספר לכיתה את סיפורו של המלט שנכתב על ידי וויליאם שייקספיר.
המלט היה נסיך והמורה מאיית את המילה prince (בי, נוט בי לייק בטר, בי לייק ביבל - people). הנסיך גר בדנמרק, ויום אחד אביו מת. המלט עולה לעליית הגג ומביט לשמיים ורואה ענן בדמותו של אביו. אז מתחיל דיאלוג בינו לבין דמותו של אביו (מה זה דיאלוג? זה כמו מונולוג. ההבדל שבמונולוג אדם אחד מדבר לעצמו, ובדיאלוג שני אנשים מדברים לעצמם). בדיאלוג מספר לו האב כי דודו רצח את אביו של המלט והתחתן עם אמו. המסקנה של המורה לתלמידים, שיכבדו את אביהם. ואת אמם.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"משיח" - מערכון מהפחות ידועים של שייקה אופיר. בבית קפה קטן, מטיף משיח לציבור ללמוד את תורת ישראל.

"זלמן" - שייקה אופיר מגלם לראשונה את דמותו של זלמן (דמות שיגלם בעתיד במערכונים נוספים). זלמן מדבר ומסביר לפועלים על הנגב ועל הגליל ("הקרקע של הגליל זה לא הקרקע של הנגב") ובעצם בכל דבריו לא אומר שום דבר. לאורך כל נאומו מקפיד לשאול "ברקוביץ כאן?", וכמובן שעל כל דבר שהוא מסביר הוא שואל: "למה? אז אני אומר לכם" (אבל בעצם לא אומר דבר). זלמן רוצה לסיים את דבריו באמרה סינית ומוציא את הפתק מהכיס, אבל שם כתוב "קבלה על סך שני לירות מהמכבסה.." (אה, זה לא זה..).

"זיוה ודנה" - שיחה בין דנה לחברתה זיוה, על כל מה שמעסיק את בני גילם הצעיר.

"היורד" - שיחה בין היורד לבין חברו שמלווה אותו בנמל בחיפה, טרם עלותו על האניה.

"המושבניק" - שייקה אופיר בחיקוי נפלא של צורת הדיבור האופיינית לבני המושבות בגליל, ובמיוחד במסחה. ניתן לשמוע את המערכון כאן.


שין שין

בשנת 1964 העלה אופיר הצגה עם שמעון ישראלי ורבקה רז (בהופעתה הראשונה על הבמה) בשם "שין שין".
המנהל המוזיקלי של ההצגה היה משה וילנסקי.
כתבה מעיתון מעריב על ההצגה "שין שין" ניתן לקרוא כאן.

מערכון ידוע מההצגה נקרא "הנהגים" (וידוע גם בשם "שיח סבלים") - מערכון המבוצע ע"י שייקה אופיר ושמעון ישראלי.
שמעון ישראלי מנסה לספר לשייקה אופיר את מה שאירע לו כשנסע עם רכבו לירושלים, אך שייקה אופיר כל הזמן מתערב לו בסיפור ולא נותן לו לדבר. לאחר ששמעון ישראלי מסיים לספר את הסיפור (וכל הזמן שייקה אופיר מתערב), מתחיל גם שייקה אופיר לספר, וכשישראלי מתערב לו בסיפור, שייקה אופיר כועס עליו מאוד.
המערכון מופיע באוסף המשולש של שמעון ישראלי "סתם יום של חול" בדיסק השלישי ("בומבה של שחקן - הומור וסאטירה") שיצא ב2002. לפי מה שכתוב בחוברת של האוסף, המערכון הוקלט ב16.3.1964.
המערכון מופיע גם באוסף האלבומים המשולש של שייקה אופיר שיצא ב2009 כבונוס לאלבום הראשון "שייקה אופיר".
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

קטע נוסף מאותה הצגה הוא "לוס בכיינוס" - שייקה אופיר מציג את שלישיית לוס בכיינוס ואת שמעון ישראלי: דון חוסה גוודלחרה. ישראלי משיב לו: גוודל-חרה אתה. כשאופיר אומר לו שזה שם של מקום, אומר לו ישראלי "אבל איזה מקום". אופיר מספר לו שזה נחל במחיקו. ישראלי אומר שאומרים מקסיקו. אופיר מסביר לו שספרדי אמיתי צריך להגיד מחיקו ולא מקסיקו. במקום האות ש' צריך לבטא את האות ח', ומבקש ממנו לחיר חיר (לשיר שיר). אתה מדבר כאילו לא חרתה איתי על הבמה. אופיר שואל אותו (על רבקה רז) למה היא רוקדת ולא שרה? ישראלי מתפלא שהוא לא שם את האות ח' במקום ש' (היה צריך להגיד: "למה היא רוקדת ולא חרה?") ואופיר משיב לו שזה יוצא מהכלל.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.


גבירתי הנאווה

ב1964 השתתף במחזמר "גבירתי הנאווה" שהעלה המפיק גיורא גודיק, ביחד עם בומבה צור, רבקה רז ואברהם בן יוסף. אופיר גילם את דמותו של פרופסור הנרי היגינס. במחזמר ביצע את השירים "למה זה האנגלים אינם דוברים אנגלית", "אני אדם רגיל מאוד", "המנון לגבר" ו"כבר התרגלתי לדמותה".
המחזמר יצא על גבי תקליט CBS (מס' 72201), ובשנת 2002 יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק בחברת NMC.

רשימת הקטעים:

צד א:
1. תזמורת - פתיחה
2. שייקה אופיר - למה זה האנגלים אינם דוברים אנגלית
3. רבקה רז והלהקה - יופי לי
4. בומבה צור, שלמה חרמון וחיים פורמן - עם טיפ טיפת מזל
5. שייקה אופיר - אני אדם רגיל מאוד
6. רבקה רז - עוד תראה
7. שייקה אופיר, רבקה רז, אברהם בן יוסף - ברד ירד בדרום ספרד
8. רבקה רז, גיזלה אנסקה - הלילה טוב לרקוד

צד ב:
1. הלהקה - המרוץ באסקוט
2. מרדכי בן שחר - ברחוב בו את גרה
3. שייקה אופיר, אברהם בן יוסף, גיזלה אנסקה - ניצחת
4. רבקה רז, מרדכי בן שחר - בוא כבר
5. בומבה צור והלהקה - שרק נבוא לכנסיה בזמן
6. שייקה אופיר - המנון לגבר
7. רבקה רז - בלעדייך
8. שייקה אופיר - כבר התרגלתי לדמותה


הגשש החיוור

באותה שנה עבד שייקה אופיר עם שלישית הגשש החיוור, על תכניתם הראשונה "שמחת זקנתי". אופיר והשלישיה התחילו לעבוד על חומרים לתכנית, אך למעשה רב הזמן הקשיבו לשייקה אופיר ולסיפורים על חוויותיו מצרפת ומארה"ב. כשפשנל, האמרגן של הגששים, ראה כי הם בקושי עובדים והעבודה לא מתקדמת, הצמיד להם מישהו שישגיח עליהם, והוא אברהם הירשזון (לימים שר האוצר). בכל בוקר היו נפגשים לשחיה קצרה וארוחת בוקר בבריכת גורדון ומשם בורחים מהירשזון דרך המקלחות לדירה של גברי בנאי, שם שייקה אופיר המשיך לספר על החוויות שלו מחו"ל.
התכנית הראשונה של הגשש הוצגה לראשונה ב29 לנובמבר 1964 והיתה ברובה שירים, ומעט מאוד מערכונים. המערכונים היוו למעשה קטעי קישור בין השירים.
אופיר כתב את "מכתב אהבה" - מערכון הקדמה לשיר "ספר לי", בו כותבת חברתו של אברם מכתב אהבה לאהובה.
גברי בנאי תכנן להעלות ערב שירי אסירים, ביניהם שיר של חייל בשם אלברט סבג ושמו "עוזי עוזי", אותו הביא לתכנית הראשונה של הגשש. שייקה אופיר כתב את המערכון "כלא שש" כהקדמה לשיר "עוזי עוזי". במערכון שייקה לוי הוא כתב רדיו שבא לכלא שש לראיין את האסיר (גברי בנאי) והסוהר (פולי).
שייקה לוי הביא "מהבית" במצרים את שירו הנודע של פאריד אל אטרש, "יעווז אל פלפילו". אופיר כתב את המערכון "פלפילו" כפרודיה על ג'ו חמיד, אשר מגיע להופעה במועדון הלילה "כוכב המזרח" ומבצע את השיר בערבית וגם באנגלית, להנאתו של נשיא ארה"ב (ששומע ערבית אך לא מבין אותה כל כך). 

אופיר כתב וביים לגששים גם את תכניתם השניה, "תכנית ד'" שעלתה לראשונה על הבמה ב24 לאפריל 1966. את רב המערכונים בתכנית כתב שייקה אופיר:
המערכון "כותב הבקשות" נכתב כהקדמה לשיר "שרה שרה". במערכון בתו של שייקה לוי ברחה מהבית. חברו של שייקה לוי, סיבו (גברי בנאי) מציע לכתוב מכתב לבתו שתחזור. השניים הולכים לכותב הבקשות (פולי), ומסתבר כי הוא הדוד של הילדה.
המערכון "שושנקה עברה את הגבול" נכתב כהקדמה לשיר "שושנקה". השלושה דואגים לשושנקה שעברה את הגבול לירדן. 
המערכון "דייגים" ("דייג אוהב דגים") נכתב כהקדמה לשיר "הדייג" ("דייג ביום סגריר"). המערכון מתאר את השיחה בין שלושת הדייגים, ובו מתעוררת השאלה האם דייג אוהב דגים? ואם כן מדוע מוציא אותם מהמים, נחנקים ומתים.
המערכון "מפעל הפיס" הוא למעשה מערכון המשך למערכון מהתכנית הראשונה "כלא שש". כאן האסיר רפי לירי (גברי) והסוהר אהרון (פולי) פוגשים את אותו כתב מהרדיו (שייקה לוי). הפעם שואל אותם הכתב, מה יעשו אם יזכו בפרס הראשון בפיס. השניים מתקמצנים על ההוצאות מתוך כוונה לשמור לעצמם את רב הכסף, ובסוף הראיון מתאכזבים לשמוע שלא יקבלו את הכסף.
המערכון "תיבת הדואר" נכתב ע"י שייקה אופיר לפי הומורסקה של אפרים קשון. השכן החדש (שייקה לוי) כועס על פולי ועל בנו (גברי), על כך שגברי מוציא את המכתבים של שייקה לוי מתיבת הדואר כדי לקחת את הבולים לאוסף שלו.


במועדון הסנטר הכפול (עם אורי זוהר)

מתוך עיתון מעריב 12/5/1965
בשנת 1965 נפגשו שייקה אופיר ואורי זוהר על הבמה. השניים הופיעו במועדון "הסנטר הכפול" ביפו (לשעבר המועדון של אילקה ואביבה). המועדון היה שייך לאברהם דשא פשנל (אמרגנם של להקת "הגשש החיוור") ונפתח לראשונה ב4 לדצמבר 1964 בהצגה הראשונה של הגששים "שמחת זקנתי".
במהלך שנת 1965 עלה כאמור המופע של שייקה אופיר ואורי זוהר, בו ביצעו השניים מערכונים, ראיונות ואילתורים. הקטעים מהמופע הוקלטו וחלקם הופיעו בתקליט המשותף השניים - "במועדון הסנטר הכפול" (תקליט מספר 7 של פשנל, תקליט הד ארצי, מספר סידורי AN 48-41).
בצד האחורי של התקליט נכתבו מספר מילים על כל אחד מהשניים תחת הכותרת "השתלשלות הענינים".
על שייקה אופיר נכתב: "יליד הארץ, 4 בנובמבר, מזל עקרב. מצחיק מאוד וגם פנטומימאי. אהל, צ'יזבטרון, קאמרי, אטיין דקרו, אמריקה, הגשש החיוור, סטודיביקר. בעל אופי טוב ומקובל על הבריות".
על אורי זוהר נכתב: "ילד הארץ, 4 בנובמבר, מזל עקרב. מצחיק מאוד וגם קומיקאי. להקת הנחל, בצל ירוק, מנחה, חמאם, מנחה, חור בלבנה, מנחה, ג'יפ. בעל טוב ומקבל בריות בשעות 4 עד 6". 


רשימת הקטעים בתקליט:

צד א:
1. מקצועות בישראל (מאת אורי זוהר ושייקה אופיר)
    א. המוהל
    ב. השוחט
    ג. נהג חברת קדישא
2. מחרוזת בדיחות עממיות

צד ב:
1. אבא ודני (מאת רן אלירן)
2. התעשר (מאת דן בן אמוץ)
3. תקרית גבול (מאת אורי זהר ושייקה אופיר)
4. סימני קריאה (ניקוד ווקאלי) (מאת שייקה אופיר)
5. חלש האופי (מאת שייקה אופיר)


קטעים נוספים מתוך המופע הוקלטו ולא נכנסו לתקליט המקורי. הקטעים שנכתבו ע"י שייקה אופיר ואורי זוהר הם: "פרופסור קורצברגר", "התייר האמריקאי", "מה השעה", "הזמנה לסנטר כפול". ארבעת הקטעים הופיעו לראשונה במסגרת "האוסף המצחיק" של מדייה דיירקט, שיצא בשנת 2001, בדיסק השני (מתוך ארבעה) המוקדש לשייקה אופיר ואורי זוהר בשם "כשיורים, אני נשכבת" (משפט מתוך המערכון "תקרית גבול").
המערכונים הופיע לאחר מכן במארז המשולש של שלושת התקליטים של שייקה אופיר שיצאו ב2009, כבונוסים לאלבום "במועדון הסנטר הכפול".

המערכונים בתקליט:
"מקצועות בישראל" (המוהל, השוחט, נהג חברת קדישא) - אורי זוהר מראיין את רב לייזר, מוהל, שבמשך הזמן הפך לשוחט ואחר כך לנהג חברת קדישא ("אין דין נהג דן, כדין דינו של דנן דינג דונג"). ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"מחרוזת בדיחות עממיות" - כמו שיש מחרוזת שירים, יש גם מחרוזת של בדיחות. שייקה אופיר ואורי זוהר מגישים מחרוזת של בדיחות קצרות. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"אבא ודני" - אורי זוהר מקריא שיר שכתב רן אלירן:
אבא ודני יום אחד קמו לדוג דגים. דני חזר עם דג ביד, אמא אמרה לו:
"יא איזה דג גדול" והבן ענה לה כך:
"זה לא כלום אמא, יש דג גדול יותר, זה שאכל את אבא"...
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

"התעשר" - שייקה אופיר מספר לאורי זוהר שיוסקה ברגי התעשר. אורי זוהר משיב לו שכולם מתעשרים היום. בינתיים מספר לו אופיר כי יוסקה ברגי, איבד את כל הכסף שלו. כשאורי זוהר משיב שכולם מפסידים היום, מודיע לו אופיר שיוסקה ברגי התעשר שוב. וחוזר חלילה. 

"תקרית גבול" - אורי זוהר מדווח על תקרית גבול בגליל, בה נער רדף אחרי כבשה, מעבר לשטח ההפקר. תחילה הוא מראיין את קולונל שרמוטייה, קצין האו"ם שהשתתף בתקרית. לאחר מכן מראיין את המטפלת של הילד הקטן, סוניה גורביץ'. סוניה אמרה שפתאום היה שמעה ירים ("ירים את מי? ירים טוח טוח, אהה.. יורים"). ובאופן אופטומטי היא נשכבת. אחר כך מראיין את הילד אורי, ("אתה אוהב את הקיבוץ? לא אכפת לך..") ולבסוף מראיין את קצין משמר הגבול שיצא מעבר לגבול להחזיר את הכבשה והנער, הקצין הדרוזי זאכי זעלן ("יש קשר לאהלן וסהלן?").
את כל המרואיינים גילם שייקה אופיר. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"סימני קריאה" (מוכר גם בשם "ניקוד ווקאלי") - יש חשיבות רבה לסימני הפיסוק, ולולא היו קיימים היה אי סדר. שייקה אופיר מציע לעשות סימני פיסוק ווקאליים כדי שנוכל לשמוע ולהבחין בהם יותר טוב.

"חלש האופי" (מוכר גם בשם "הירח הכחול") - שייקה אופיר מספר לאורי זוהר שראה את ההצגה "הירח הכחול". שייקה מנסה לחוות דעתו על ההצגה, אבל מסתבר שדעתו של אורי שונה לגמרי. שייקה מנסה להתאים את דעתו לטעמו של אורי, אבל דעתו של אורי משתנה כל הזמן. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

המערכונים הנוספים שלא מופיעים בתקליט:
"פרופסור קורצברגר" - פרופסור קורצברגר (שייקה אופיר) מסביר על ההשפעות ההדדיות בין הארצות והמקומות הגיאוגרפיים בשירה ובמוזיקה.

"התייר האמריקאי" - התייר האמריקאי מספר על חוויותיו מהביקור בארץ.

"מה השעה" - לאנשים שונים יש אופי שונה. שייקה אופיר ואורי זוהר מדגימים איך אנשים שונים מגיבים לאותה שאלה שמפנים אליהם ברחוב והיא "מה השעה?".

"הזמנה לסנטר כפול" - שייקה אופיר ואורי זוהר מזמינים את הקהל לערב המשותף שלהם (הנוסף), כאשר הכניסה היא חופשית (תמורת 35 לירות).


ערב של שושנים (עם אריק איינשטיין)

בשנת 1966 שיתף שייקה אופיר פעולה עם אריק איינשטיין בהצגה "ערב של שושנים".
שייקה אופיר הציג קטעי בידור וחיקוי וקטעי פנטומימה, שהעלו עולם שלם של דמויות. לצידו של אופיר הופיע אריק איינשטיין עם להקתו "האיינשטיינים". הלהקה כללה את דוד קריבושי באורגן, אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוך בגיטרה בס וריצ'רד פרץ בגיטרה חשמלית.  מהתכנית הזאת יצא תקליט של אריק איינשטיין,  "אריק והאיינשטיינים",תקליט הד ארצי (מספר סידורי MN-545).

רשימת השירים בתקליט:
צד א:
1. מזל
2. רחוק רחוק מכאן
צד ב:
1. עץ הלימון
2. ערב של שושנים

השיר "מזל" הוא גרסה עברית (שכתב יורם טהר לב) לשירם של הביטלס "Do You Want To Know A Secret".
השיר "רחוק רחוק מכאן" הוא תרגום של לאה נאור לשיר "The House Of The Rising Sun".
השיר "ערב של שושנים" הוא חידוש ללהיטם של הדודאים בעיבוד שונה, ובו יש בית נוסף בו מתנצל איינשטיין על השינוי בשיר: "ערב של שושנים, סילחו לי הדודאים, אם שיניתי כמה צלילים, אנחנו עוד חברים".
כתבה מעיתון מעריב על ההצגה "ערב של שושנים" ניתן לקרוא כאן.


הזמנים האלה (עם יפה ירקוני)

בתקופת מלחמת ששת הימים (1967) הופיע אופיר בתכנית "הזמנים האלה" עם יפה ירקוני. התכנית כללה מערכונים של שייקה אופיר ושירים של יפה ירקוני.
ההצגה יצאה על גבי תקליט בשנת 1968 בהקלטה חיה - תקליט ר.ת.א. (מספר סידורי M 617). כך נכתב בעטיפה האחורית של התקליט:
"יפה ירקוני ושייקה אופיר, שני אמנים שהחלו דרכם בימי מלחמת העצמאות בתש"ח וכבשו מקומם בצמרת מופעי האמנות בארץ, מאז ועד היום. יפה שירתה כאלחוטאית בחטיבת 'גבעתי' והייתה ממקימי הלהקה הצבאית של החטיבה "החישטרון".
שייקה היה מוותיקי הפלמ"ח וממלווי השיירות לירושלים, עת נקרא ע"י מטה הפלמ"ח לתרום את כשרונו הבידורי להקמת "הצ'יזבטרון".
מלחמת ששת הימים שבה וזימנה את השניים בהופעות משותפות בפני הלוחמים בחזיתות הקרב, וכך נולדה התכנית "הזמנים האלה".
חיים חפר, אשר שיריו הם בבואה נאמנה למתרחש בארץ למן ימי הפלמ"ח ומלחמת הקוממיות ועד היום ואשר הפך למייצגה המובהק של שירת דורות לוחמים אלה, נרתם לתכנית זו ותרם לה את מיטב כשרונו.
תקליט זה הופק בעת הופעה חיה והוא מכיל את קטעי השירה וההומור הקלילים שבתכנית."

רשימת השירים בתקליט:
צד א:
1. שייקה אופיר - בלבולי לשון
2. שייקה אופיר - סרן עמוס
3. יפה ירקוני - מיכל שלי
4. יפה ירקוני - לו הייתי
5. יפה ירקוני - טנגו לא לקחו אותו

צד ב:
1. שייקה אופיר - צו השעה
2. יפה ירקוני - שיר ערש לבובו
3. שייקה אופיר ויפה ירקוני - צ'יזבטרון, חישטרון
4. שייקה אופיר ויפה ירקוני - מחרוזת ההיסטוריה חוזרת, האמיני יום יבוא, הי הג'יפ, החופש תם, הן אפשר

האלבום יצא בהוצאה מחודשת על גבי דיסק ב2001 בחברת "התקליט".
רשימת הקטעים במהדורת הדיסק:
1. שייקה אופיר - בלבולי לשון
    א. בלבולי לשון
    ב. סרן עמוס
    ג. טבחו של המחט
2. יפה ירקוני - על זה אפשר לשיר
3. יפה ירקוני - שיחזור אלי מן הקרב
4. יפה ירקוני - מיכל שלי
5. יפה ירקוני - ילדות שלי
6. יפה ירקוני - רבנו גורן
7. יפה ירקוני - הכל בגלל האהבה (לו הייתי)
8. יפה ירקוני - בדרך ששת הימים
9. שייקה אופיר - צו השעה:
    א. שייקה אופיר - פגישה עיוורת
    ב. שייקה אופיר - צו השעה
10. יפה ירקוני - שיר שמח
11. יפה ירקוני - טנגו לא לקחו אותי
12. שייקה אופיר ויפה ירקוני - צ'יזבטרון, חישטרון
13. יפה ירקוני ושייקה אופיר - מחרוזת שירי צ'יזבטרון, חישטרון.

האלבום במהדורת הדיסק עלה לעמוד היוטיוב של התקליט חיפה. הפלייליסט של האלבום ניתן להאזנה כאן.

המערכונים באלבום:

"בלבולי לשון" - שייקה אופיר פותח את התכנית ובמקום להגיד בחלק הראשון, אומר בשלק הראחון.  הפלונטר הלשוני נבע מכך שלא עשה תרגילי לשון ולכן מדבר במשך מספר דקות בשיכול אותיות. (יש לי חבר שגר בחרדס פנה. זה ליד כרדס פץ. הוא כל היום מסתובב חצי גום ערוף. אחותו חצי צוכה חצי בוחקת. אביהם הוא ראש פועצת המועלים של חרדס פנה). ניתן להאזין למערכון כאן.

"סרן עמוס" - עמוס הוא איש שיריון, בדרגת סרן. סרן עמוס נלחם בחצי האי סיני, כשהטנק חטף פגז ועלה בלהבות וגם כשהזחל חטף מוקש, חשבו שסרן עמוס הלך. במשך כל המלחמה, אירוע אחר אירוע היו בטוחים חייליו של עמוס שהוא הלך. עד שלאחר המלחמה מקבלים החיילים הזמנה לחתונתו של עמוס. עכשיו בטוחים הם שסרן עמוס באמת הלך. ניתן להאזין למערכון כאן.

"טבחו של המח"ט" - מערכון מימי המלחמה על מה שעובר על טבחו של המח"ט. ניתן להאזין למערכון כאן.

"פגישה עיוורת" - דני יוצא לפגישה עיוורת, ומספר גם את הדברים שלא מומלץ לספר (עד גיל 7 חשבו שאני ילד מפגר, כי לא הגבתי. המורה היה צועק: "אל תגידו מפגר, הוא רק תמהוני"). ניתן להאזין למערכון כאן.

"צו השעה" - זלמן (שהופיע בתקליט הראשון) חוזר שוב, והפעם מדבר זלמן על המצב במדינה. לפני שהוא מתחיל לדבר הוא מתעסק בשעון הדוקסה שלו שעצר מלכת. אחר כך אומר זלמן כי השנה חשבון הנפש ארוך יתר על המידה משתי סיבות: גאוגרפית ודמוגרפית. הסיבה הגיאוגרפית היא החזרת השטחים. זלמן סבור שנחזיר שטחים כשעבדול נאצר ישב עם משה דיין לשיחה בארבע עיניים. הסיבה הדמוגרפית היא שהערבים מתרבים והסכנה שנהפוך כך למיעוט. לכן מציע זלמן שכל אדם נשוי יקח לו עוד אישה מהצד. ואם זה לא יעזור, להקים בנק ילודה שיעזור בסתימת הפער. ניתן להאזין למערכון כאן.

"צ'יזבטרון, חישטרון" - קטע של שייקה אופיר ויפה ירקוני. שייקה, איש הפלמ"ח וחבר להקת הצ'יזבטרון, ויפה, מחטיבת גבעתי ומלהקת החישטרון. כל אחד מהשניים מספר על הלהקה שלו. ניתן להאזין לקטע כאן.


ימים טובים

בשנת 1969 העלה שייקה אופיר הצגה בשם "ימים טובים". משתתפים בהצגה יונה לוי, יחיאל דוד ויעקב קלוסקי (שהוא גם הכוריאוגרף של התכנית).
כתבה של חווה נובק על ההצגה מעיתון מעריב ניתן לקרוא כאן. כתבה של יורם קניוק על ההצגה ניתן לקרוא כאן: חלק 1, חלק 2, חלק 3
רשימת הקטעים המופיעים בתכנית (ניתן לראות כאן את התכנייה בebay):

חלק א:
1. "ימים טובים" - מערכון מאת יורם טהר לב. לפי כתבה של יעקב העליון בעיתון מעריב ב22/6/1969, הקטע הפותח את התכנית "ימים טובים" (שם הקטע כשם ההצגה) משוחק בדמותו של זלמן (שהופיע בתקליט הראשון וב"זמנים האלה"). זלמן במבטא "של העלייה השנייה", אומר: "כן, חביירים! כל יום נוסף, הופ! עוד דף מזהיר לספר דברי הימים של הדורות הבאים אחרינו". את הכתבה ניתן לקרוא כאן.

2. "סוויטה מתוקה" - ריקוד.

3. "אנשים" - קטע פנטומימה.

4. "בית ספר לגנבים" - מערכון מאת דני רווה. שייקה הוא מנהל בית הספר לגנבים. הוא מזמן אליו לשיחה את אביו של יעקב שמש, תלמיד שנכשל בלימודיו פעם אחר פעם ("עם ציונים כמו של הבן שלך הוא יכול להיות מקסימום שוטר"). המנהל מסביר לאבא ש"בבית ספר רגיל, התלמיד נכשל בלימודיו, בשלב מאוחר יותר יוכל להכנס לעבודה בבנק. אבל אצלנו, נכשל התלמיד איך יוכל לקוות אי פעם להכנס לבנק?". אביו של שמש הוא גנב חובבן המאוכזב מכשלונו של בנו (הסבא היה גנב מקצוען). המנהל מזמן גם את הבן ומבשר לשניהם שבזכות אביו של שמש, נותן המנהל צ'אנס לבן. ניתן להאזין למערכון כאן.

5. "מעבר מסכות" - פנטומימה.

6. "חלומות" - פנטומימה.

7. "מנצח המקהלה" - מערכון שכתב שייקה אופיר. מנצח המקהלה עושה חזרה עם המקהלה על השיר "בוקר בא" (בוקר, צהריים, ערב) לקראת ההופעה בקפריסין. הוא מנצח ומביים את החזרה ובכל פעם מפסיק את שירתה של המקהלה ("יוסף, אתה דופק לי את הבוקר ומחרבן לי את הצהריים"). היחידה שזוכה למחמאות היא נחמה ("יופי נחמה"). המנצח נוזף במקהלה ומזכיר להם את מילות השיר ("תשע פעמים בוקר, בעשירי הוא בא, אחר כך הולכים לעבוד. תשע פעמים צהריים, בעשירי הוא בא, באחת עשרה הולכים לאכול. אבל רק מי שעבד בבוקר יש לו זכות לאכול בצהריים"). הוא מלמד את המקהלה את משמעותו של השיר ("מהו בוקר? בוקר הוא קודם כל לילה שגווע ומת"). לבסוף מבטיח להם "אנחנו עוד נכבוש את קפריסין". ניתן להאזין למערכון כאן.

8. "מלחים" - ריקוד.

9. "פה דה דה" - ריקוד.

חלק ב:
1. "כרמן" - ריקוד.

2. "הסמוראי" - קטע פנטומימה. את הקטע ביצע מספר שנים קודם לכן בסרטו של אורי זוהר "חור בלבנה".

3. "מוסיקת לילה זעירה" - ריקוד.

4. "מכבי האש" - מערכון מאת דני רווה. שייקה הוא איש מכבי האיש שמקבל קריאה על שריפה ברחוב פרוג 11. הוא מנסה לקבל מאחר הדיירים, אדון פיירמן, פרטים כיצד התחילה השריפה. הוא בטוח שהוא עושה עבודה נקייה, כאשר לא רואים עשן וגיצים, רק מים ורהיטים שבורים. לפתע מודיע אחד האנשים שהם לא נמצאים בפרוג 11, והם הרסו בניין שלא היתה שם שריפה ("אתה יכול לראות את זה כפעולה מונעת. כאן שריפה כבר לא תהיה עד הודעה חדשה. אולי יש לך אש?").
ניתן להאזין כאן לגרסה המופיעה בתקליט "כל מה שרצית לשמוע".
ולגרסה המופיעה בדיסק "האוסף המצחיקניתן להאזין כאן.

5. "הליכות".

6. "אבו אל בנאת" (נקרא גם "אבי הבנות") - מערכון מאת שייקה אופיר (שלימים הפך גם לסרט). שייקה מגלם דמות אב ל9 בנות שמייחל להולדת בן זכר. האב מספר לחברו, אלברט, עד כמה הוא מחכה שילד לו בן זכר ("מה יש? 9 בנות נקבות, 9 סטירות לחי, 9 בשורות איוב"). הוא מקנא בשכן, שוורצמן, שיש לו 5 בנים זכרים ונותן לו את שמו "אבו אל בנאת". שייקה כבר הלך לכל הרופאים ("מה לא עשינו. הלכנו אצל הרופא קסמים. שם לה ערימה של נימול בתוך פלסטיק קטן מתחת לכר, 9 חודשים ישנה על זה, קיבלתי חררה. בסוף נולדה בת"). כשאלברט מציע לו שאולי הוא ילך לרופא, מספר לו כי הוא כבר הלך לרופא. הרופא אמר לו: "הגבר הוא הקובע את מין הילוד". "פעם ראשונה בחיים רואה אותי לא בדק לי, לא דופק, לא עין, לא אוזן, לא שתן שום דבר. אחר כך אמר לי: "לא נורא אשכנזי. גם ילדות זה דבר נחמד. ולקח 50 לירות שם בכיס כדי להגיד שילדות זה דבר נחמד". שייקה מפנטז כי הפעם יהיה זה בן זכר, ומדמיין את ילדו: "בן 8 ימים מילה, 13 שנה הפטרה, עליה לתורה, בן 18 צנחנים! לא, זה יהיה ילד עדין. לשקם! אחרי הצבא, חתונה, כעבור עוד שנה עוד בן זכר ואני סבא, יא אלברט, סבא. וכשאלך לעולמי, קדיש עם סלסולים, עלא כיפק".

למערכון מספר גרסאות. הגרסה הנדירה (כנראה המקורית) - אותה ניתן לשמוע כאן.
גרסת תכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" (1971), אותה ניתן לשמוע כאן.
וגרסת התקליט "כל מה שרצית לשמוע" (1973), אותה ניתן לשמוע כאן.

7. "חבורה שכזאת" - קטע מאת דני רווה.


שלכם לשעה קלה (1969)

בשנות ה60 וה70 היתה תוכנית רדיו פופולרית שנקראת "שלכם לשעה קלה". התכנית שודרה אחת לחודש בקול ישראל בשבת בבוקר, והוקלטה באולם "בית המורה" בתל אביב. במרכז כל תכנית עמד אומן שביצע מערכונים, קטעי הומור ושירים והזמין אורחים לתוכניתו. המערכונים הטובים ביותר ששודרו בתכניות הרדיו היו מהתכנית הזאת. מיטב אומני ישראל קיבלו להנחות את "שלכם לשעה קלה", בינהם: יוסי בנאי, רבקה מיכאלי, גדי יגיל, בומבה צור, שרגא פרידמן, תיקי דיין, יהורם גאון, וכמובן גם שייקה אופיר. שייקה אופיר עשה 3 תכניות של "שלכם לשעה קלה" בשנים 1969, 1971 ו1976.
בתכנית הראשונה (1969) אירח אופיר את מקהלת צדיקוב, יעקב בן הרצל, הפרברים ושרגא פרידמן. התכנית הוקלטה בבית המורה, תל אביב, ביום ראשון 9/3/1969.

רשימת הקטעים מהתכנית הראשונה של "שלכם לשעה קלה" שהנחה שייקה אופיר (69):

1. "לאן הערב" (פתיחת התכנית) - שייקה אופיר מציג את עצמו, ולאחר מכן שואל "לאן הערב".  מציג בליל מערכונים מההצגות שהועלו בעבר: "דוקטור טיכו" (ציונה והעין המקולקלת), "סימני קריאה" (ניקוד ווקאלי), "שוטר המקוף", "המורה לאנגלית", ו"הכלכלן". בסיום הקטע אומר אופיר שאת כל הקטעים הללו לא תשמעו הערב ו"מעביר אתכם לבית של החייל בתל אביב שם נערכת תכניתו של אופיר - שלכם לשעה קלה".
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

2. "פנטומימה למאזינים (הנשר)" - שייקה אופיר מספר כאשר הוא עושה קטע פנטומימה צועקים לו: "לא שומעים". יש השואלים אותו: "שייקה, מתי אתה מוציא תקליט פנטומימה?". לכן הוא הכין קטע פנטומימה ובו הוא מתאר את התנועות שהוא מבצע.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

3. "מקהלה עליזה" (עם מקהלת צדיקוב) - שייקה מספר כי תמד רצה לשיר במקהלות. כשהוא שאל אם הוא שר חזק מדי ענו לו שהוא שר לבד מדי. מכיוון שזאת התכנית שלו הוא מבצע ביחד עם מקהלת צדיקוב את שירם של נורית הירש ולאה נאור "מקהלה עליזה".
את השיר ניתן לשמוע כאן (עם הקדמה), וללא הקדמה כאן.

4. "ראיון עם עולה חדש" (עם יעקב בן הרצל) - שייקה מזמין את איש קול ישראל, יעקב בן הרצל. יעקב נמצא במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית, ורוצה לשמוע מהעולה החדש על ההתאקלמות שלו בארץ. שייקה אופיר מגלם גם את העולה החדש וגם את המתורגמן. התרגום של המתורגמן ללא ממש עולה בקנה אחד עם המציאות: 
המראיין: "מתי גמלה בלבך ההחלטה לעלות ארצה?"
העולה: "Right After The Six Day War"
המתורגמן: "כבר שש שנים הוא חולם לעלות ארצה".
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

5. "הקונצרט לבני הנעורים" - שייקה (במבטא יקי) מציג את אנשי התזמורת והכלים. ("המנצח לסלו רוט, למד הרבה שנים נגינה כדי לעמוד עם הגב אל הקהל ולא לנגן. המנצח מחזיק בארצות דמוקרטיות מקל קטן. ברוסיה מחזיק המנצח תת מקלע").
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

6. "כיפה אדומה" - מערכון קלאסי של אופיר המתאר את סיפור הילדים, כיפה אדומה. בגרסה של אופיר, מעורבבים סיפורי ילדות נוספים לתוך סיפור זה. אמא של כפה אדומה שלחה את בתה לסבתה בקצה היער. בשביל היער המוביל את ביתה של סבתא ראתה כיפה אדומה את המלך רוקד עירום. המלך אומר לה שהוא מחפש חייטים שיתקנו לו את בגדיו. הזאב הרע רואה את כיפה אדומה רוקדת עם המלך העירום. השניים חוששים כי גם הפעם יקדים אותם הזאב ויאכל את סבתא. בביתה של סבתא הם שומעים קול גבר. מיד הם רצים לביתו של הצייד. אשתו של הצייד אומרת שבעלה לא בבית, וכיפה אדומה חוזרת לביתה של סבתא. כשנכנסת כיפה אדומה היא רואה את סבתא שוכבת במיטה ולידה הצייד ("מה עושה כאן הצייד? הוא צד אותי"). לאחר מספר חודשים ביקר את סבתא הרופא שמצא בבטנה, שני תאומים, מקס ומוריס. כיפה אדומה התחתנה עם המלך וילדה שלושה ילדים: הנס כריסטיאן אנדרסן.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

7. "האמרגן" (בערב של שושנים) - באמריקה האמנים לא 'מוכרים' את עצמם. בשביל זה יש להם אמרגן. שייקה מזמין את להקת הפרברים לשיר את "ערב של שושנים". שייקה (האמרגן) מנסה "למכור" את הלהקה והשיר למועדונים ובכך רב השיר שומעים אותו במקום את השיר.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

8. הפרברים - "יש לי אהבה".
ניתן לשמוע את השיר כאן.

9. שרגא פרידמן - "אדם וחווה". שרגא פרידמן מבצע שיר של איציק מאנגר.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

10. "חדשות בסגנון אישי" - לקרייני הרדיו בארץ יש שני קולות. הקול הטבעי והקול המקצועי. שייקה אופיר מנסה לשלב את הקול המקצועי של השדרן עם טקסט עם סלנג בסגנון אישי. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

11. "לא נחזיר אף שעל" (מוכר כ"ארץ ישראל השלמה, אבל..") - שיר שכתב יהורם טהר לב, ללחן של נורית הירש, המדבר על החזרת השטחים. ניתן לשמוע את השיר כאן.

12. "שלכם ממגרש הספורט" - קטע הסיום של התכנית, בו הכתב, ישעיהו בן אופיר מדווח מאצטדיון בית החייל בתל אביב על המשחק "שלכם לשעה קלה" שהסתיים ללא תוצאות. הוא מתאר את הקבוצה המארחת (אנשי התזמורת), ומציין לטובה את הופעת נבחרת הנוער של ישראל, מקהלת הצדיקים על שם ילדימוב (מקהלת צדיקוב). הכתב מציין את הפרברים, הבלם שרגא פרידמן, בן הרצלמן (יעקב בן הרצל), שני הליין-מנים: יוסף אריה ודני רווה.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

את התכנית המלאה של "שלכם לשעה קלה" (1969) ניתן לשמוע כאן.


שלכם לשעה קלה (1971)

התכנית השניה שעשה שייקה אופיר של "שלכם לשעה קלה" הוקלטה בבית המורה, תל אביב, ביום ראשון 17/1/1971. האורחים בתכנית: שלישיית לא אכפת להם, יהורם גאון ועודד תאומי.

רשימת הקטעים בתכנית "שלכם לשעה קלה" (71):

1. "בית המורה" (פתיחת התכנית בסגנונות קלאסיים) -  הקטע נפתח במבזק חדשות המעביר את השידור לאולם בית המורה לשידור הקונצרט הסימפוני החודשי, עם הסולן, הכנר המצרי, מר ישעיהו אופיר. אופיר מנגן קטעים קצרים של מנדלסון (מנדלסון מוכר תווים), באך, בטהובן, מוצרט ויצירה אוונגרדית של אות התכנית "שלכם לשעה קלה".
ניתן לשמוע את הקטע עם ההקדמה כאן (נעבור לאולם בית המורה).
וכאן את הקטע ללא ההקדמה (הכנר המצרי).

2. "החטא השביעי" - השיר שנכתב לתכנית על ידי נעמי שמר (בוצע לאחר מכן גם על ידי חווה אלברשטיין). ניתן לשמוע את השיר כאן בביצוע של שייקה אופיר.

3. שלישיית לא אכפת להם - "מרקו פולו". שייקה מזמין את השלישייה (מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי) לביצוע השיר.
כאן ניתן לשמוע את ההקדמה,  וכאן את השיר.

4. "מקרה דחוף" - הקדמה לשיר הבא של שלישיית לא אכפת להם. אופיר מקבל טלפון מהשומר בשער שיש מקרה דחוף והוא חייב ללכת (על איזה מישהי בהריון). אחרי ש"לא אכפת להם" מסיימים לשיר את השיר "לו", אומר שייקה כי זה מקרה של שמואל שי ולא שלו.
כאן ניתן לשמוע את הקטע,  וכאן את סופו.

5. שלישיית לא אכפת להם - "לו".
ניתן לשמוע את השיר כאן.

6. "אבו אל בנאת". הקטע אותו ביצע אופיר בתכנית "ימים טובים". הגרסה של הקטע הזה שונה מהגרסה המוכרת המופיעה בתקליט "כל מה שרצית לשמוע".
את המערכון (בגרסת שלכם לשעה קלה 71') ניתן לשמוע כאן.

7. "בחור צנוע" (עם יהורם גאון) - שייקה מזמין את יהורם גאון ומזכיר את העובדה שיהורם בחור צנוע וענו, ומבקש ממנו שישיר שיר. יהורם מספר על השיר "משה מונטיפיורי" מתוך הסרט "אני ירושלמי", ולא שוכח לציין שהוא משחק בסרט בתפקיד הראשי, הוא הבמאי של הסרט, הוא כתב את התסריט, ערך את הסרט (ביחד עם דני שיק), הוא גם הפיק את הסרט (הפקה זה סיפור גדול), חשוב לזכור שהוא משחק בכל מיני תפקידים בסרט, אבל הכי חשוב שהוא בחור צנוע.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

8. יהורם גאון - "השר משה מונטיפיורי".
את השיר ניתן לשמוע כאן.

9. "קטעי הומור" (נקרא גם "בדיחות אנגליות") (עם עודד תאומי) - שייקה אופיר ועודד תאומי מלקטים סוגי הומור שונים של עמים שונים. הם מתארים הומור אנגלי - בדיחה אחת קצרה וקהל המתפרץ בצחוק ("חלמתי שאני בכפר עם מאתיים בחורות והם רצות שם ערומות, זה היה איום ונורא. מה כל כך נורא בזה? אני הייתי אחת הבחורות"). אחר כך הם מדגימים בדיחות על שרלוק הולמס ("האם פתרת בזמן האחרון פשעים רציניים? רק בשבוע האחרון. קודם הם קראו לסקוטלנד יארד והם לא יכלו לפתור את העניין, אחר כך האף בי איי נכשל, אחר כך משטרת ישראל נכשלה, ואז קראו לי ופתרתי את הרצח. הודיתי").
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

10. "זלמן וחברי המפלגה" - התכנית מסתיימת בקטע שבו מגלם שייקה אופיר את זלמן. זלמן מזכיר כי הבחירות מתקרבות ובמשך השעה האחרונה הוצגה בפני הקהל המצע של המפלגה. הוא מודה לחברי המפלגה, יהורם גאון, שלישיית לא אכפת להם, לטכנאים ולתזמורת.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

את התכנית המלאה של "שלכם לשעה קלה" (1971) ניתן לשמוע כאן


השוטר אזולאי

באותה שנה (1971) יצא סרטו המצליח של שייקה אופיר "השוטר אזולאי". פסקול הסרט יצא על גבי תקליט של נורית הירש ונחשב לתקליט יקר במיוחד בחנויות התקליטים יד שנייה (דוגמא שבה התקליט נמכר במחיר גבוה בebay ניתן לראות כאן). התקליט כולל 11 קטעים, בחלקם נעימות אינסטרומנטליות. השיר הפותח את התקליט הוא שיר הנושא, בלדה לשוטר של אושיק לוי.

רשימת הקטעים בתקליט:
צד א:
1. אושיק לוי - בלדה לשוטר
2. שירה של מימי (אינסטרומנטלי)
3. אש (אינסטרומנטלי)
4. דני אדלר - נעימת השוטר (מפוחית)
5. אלכסנדרה - פשע (אינסטרומנטלי)
6. יגאל חרד - מימי (גיטרה)

צד ב:
1. צילה דגן - שירה של מימי
2. יגאל חרד - נעימת השוטר (גיטרה)
3. חרקה (אינסטרומנטלי)
4. דני אדלר - מימי (מפוחית)
5. בלדה לשוטר (אינסטרומנטלי) (סולו חצוצרה)

ניתן להאזין לתקליט כאן.

 

כל מה שרצית לשמוע

ב1973 יצא תקליט מערכונים שנקרא "כל מה שרצית לשמוע". התקליט יצא בחברת הד ארצי (מספר סידורי BAN 14370). 
רשימת הקטעים בתקליט:
צד א:
1. (פתיחה) כיפה אדומה
צד ב:
3. מכבי האש

ניתן להאזין לתקליט כאן.

מקובל לחשוב שהתקליט מתעד את הקטעים מתכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה". אולם רק קטע אחד ("כיפה אדומה") לקוח משם (התכנית מ69). בגרסת התקליט צירפו את הפתיחה של "לאן הערב" (כ40 שניות מהקטע) לפני שהמערכון מתחיל. בהקדמה אומר אופיר: "יש לי הכבוד והעונג להציג אמן שזה מקרוב בא, גר כאן בקרבת מקום, שייקה אופיר". לאחר ההקדמה מתחיל המערכון "כיפה אדומה".

שאר הקטעים ("מנצח המקהלה", "אבו אל בנאת", "בית ספר לגנבים" ו"מכבי האש") מופיעים בתכנייה של ההצגה "ימים טובים" (69). בכתבה של יעקב העליון בעיתון מעריב (22/6/1969) - "הימים הטובים - לא היו רעים בכלל" מסופר כי בהצגה יש סיפור עצוב על אבו אל בנאת, ותיק ממכבי אש שזוכר את הימים ששריפה היתה שריפה, והבחירות ("אולי איזה שלושה נואמים טובים עם סגנון ומבטא"). כנראה שהמערכון "נאום בחירות" שייך גם הוא להצגה "ימים טובים".

"נאום בחירות" - במערכון הזה זלמן חוזר, והפעם הוא מגיע למפעל בזמן הפסקת הצהריים. הוא בוחר לדבר עם הפועלים על יום הדין. לא על יום כיפור, אלא על יום הבחירות. הוא מזכיר להם שהוא לא בא לשכנע אותם להצביע למפלגה שלו (הרי במילא הם מצביעים תמיד למפלגה שלו), אלא לדבר אליהם מלב אל לב. הוא רוצה להשמיע להם את מצע המפלגה בשפה הברורה ביותר. כשהוא מתחיל להקריא את חמשת הסעיפים הוא מתחיל לאכול את הסנדוויץ' ולא ניתן להבין את מה שהוא אומר. ניתן לשמוע את המערכון כאן.

למערכון "מכבי האש" קיימת גרסה נוספת לגרסה של התקליט והיא מופיעה ב"אוסף המצחיק" שיצא ב2001, בדיסק 3 (מתוך 4) שנקרא "יופי נחמה".
את הגרסה שמופיעה בתקליט ניתן לשמוע כאן.
את גרסת המערכון שמופיעה ב"אוסף המצחיקניתן לשמוע כאן.

למערכון "אבו אל בנאת" יש מספר גרסאות. 
הגרסה של המערכון שהופיעה ב"שלכם לשעה קלה" משנת 1971 נפתחת בהקדשה של שייקה לכל ידידיו. ניתן לשמוע אותה כאן.
הגרסה שמופיעה בתקליט "כל מה שרצית לשמוע" היא גרסה אחרת, והיא נפתחת בהקדמה קצרה ששייקה אומר: "הקטע הבא, גבירותיי ורבותיי הצעירים, מוקדש לכל אותם אבות שהתברכו בבנות בלבד".
את גרסת התקליט ניתן לשמוע כאן.
קיימת גרסה נוספת ובו הקדמה דומה לזו שבתקליט, אלא שבהקדמה נשמטת המילה "הצעירים" (אחרי גבירותי ורבותיי). כנראה שזו ההקלטה המקורית של המערכון, משום שהגרסה שבתקליט הוקלטה די קרוב ליציאת האלבום ב73. את הגרסה הנדירה של המערכון ניתן לשמוע כאן.


שלכם לשעה קלה (1976)

בשנת 1976 עשה שייקה אופיר את התכנית השלישית שלו של "שלכם לשעה קלה".

רשימת הקטעים בתכנית "שלכם לשעה קלה" (76):

1. "לו הייתי קבצן" (נקרא גם "הקבצן מכפר שמריהו") - שייקה אופיר בפרודיה על "כנר על הגג". במקום "לו הייתי רוטשילד", שייקה שר "לו הייתי קבצן" על הקבצן מכפר שמריהו (שלא עובד בשביל הכסף, אלא בשביל הרווח).
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

2. "ער"ן" (עם עדנה גורן) - עדנה גורן מצלצלת לער"ן (עזרה רפואית נפשית) ומהצד השני קו השני עונה שייקה אופיר. היא מספרת שהיא רוצה להתאבד ("נמאס לי הכל", "דווקא יש לך קול יפה, בס"), ומתלוננת שאין לה פרטנר לחיים, ומוצאת לה את שייקה אופיר. שייקה מחליט שהוא רוצה להתאבד.
ניתן להאזין לקטע כאן.

3. עדנה גורן - "For Once In My Life". עדנה גורן מבצעת את השיר, ושייקה מציג את שמו בעברית ("בשביל פעם אחת בחיי"), בצרפתית, ביידיש ובערבית.
את ההקדמה המצחיקה של שייקה אופיר ניתן לשמוע כאן.
את השיר של עדנה גורן ניתן לשמוע כאן.

4. "כל דבר שתעשי" (עם עדנה גורן) - שיר שמופיע בדיסק "האוסף" של עדנה גורן (שיצא ב1995). שייקה ועדנה מנסים לברר "מי משנינו טוב יותר".
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

5. "מבית המורה אל בית העלמין" - שייקה הוא יהודה שמגיע לבית הקברות לדבר אל אשתו המנוחה, חיה. הוא מעדכן אותה בכל מה שמתרחש ("דואר אין שום דבר מיוחד. התקבלה הזמנה להרצאה בויצו, בליגה לשחרור האישה. אני יודע שזה לא יעניין אותך כי את כבר משוחררת"). הוא מספר לה על הדייט שהיה לו, והוא מגלה שיש מישהו שקבור לידה די קרוב, אברמוביץ. הוא כבר לא מרגיש שהוא יכול לדבר חופשי כי "יש פה שכן".
ניתן להאזין למערכון כאן.

6. "יצאנו לבלות" - שיר המתאר את היציאה לבילוי שלו ושל זוגתו.
את הקטע ניתן לשמוע כאן.

7. "מחפשים את המטמון" (עם טוביה צפיר, בומבה צור ומושיק טימור) - שידור של שעשועון הטלוויזיה המבוסס על ידע. שייקה הוא פקד שמחה ששון שאמור לפתור את החידה, היכן נמצא המטמון, בעזרת שאלות מנחות. כששייקה מגלה את מיקומו של המטמון, הוא מגלה שכבר לקחו לו את הכסף.
ניתן להאזין למערכון כאן.

8. "דון ז'ואן" (הקדמה לשיר "קלמנטינה", נקרא גם "הצגה ראשונה") - לשייקה יש כרטיסים להצגה ראשונה והוא מחפש בת זוג. כל מי שהוא מחפש לא יכולה ללכת איתו. הוא מתקשר לברוריה ("חכי לי עם החולצה השקופה שלך.. מי מדבר? אמא של ברוריה?!.. איפה ברוריה? התחתנה. מזל טוב"). בסוף הוא לוקח את יוסקה להצגה ראשונה.
את המערכון ניתן לשמוע כאן.

9. "קלמנטינה" - שיר. ("היתה לי אחת חמוצה כמו לימון, היתה לי אחת מתוקה כמו תפוז, היתה לי אחת עגולה כמו אשכולית, אך רק אחת היתה מאה אחוז, קלמנטינה").
את השיר ניתן לשמוע כאן.

10. אילנית - "איך שדברים קורים".
את השיר ניתן לשמוע כאן.

11. "טלוויזיה" - שיר שבתחילתו נראה שנכתב על אישה ("אני שוכב לבד על הרצפה, ואת נראית כל כך יפה, אני יכול לשכב כך כל היום, לראות, לנשום אותך ולחלום, את עושה לי דברים, בלילות בבקרים") ואז נודע על מי נכתב השיר ("את יומי, את לילי, טלוויזה שלי").
את הקטע ניתן לשמוע כאן

את התכנית המלאה של "שלכם לשעה קלה" (1976) ניתן לשמוע כאן.


אלף הפרצופים

בשנת 1976 העלה שייקה אופיר מופע בידור בשם "אלף הפרצופים". על הבמה הוא הופיע עם אשתו, לידיה אופיר, ועם שתי יוצאות להקת חיל האוויר: רחל שיין ומיקה שיינפלד. 
שייקה חגג 25 שנים מאז החל לבדר את עם ישראל על במותיו שאותם הוא שיחזר באלף פרצופים. לפי מה שכתבה עליזה וולך, בעיתון "דבר" ב9/1/1976, ההצגה היא מעין "חיים שכאלה" שלו על הבמה, שאותם יעביר בפנטומימה, במערכונים, בשירים ובריקודים. את הכתבה ניתן לקרוא כאן.
ההצגה כללה מערכונים חדשים שכתב אופיר בעצמו, וחלקם נכתבו על ידי דני רווה. את הפזמונים כתב יורם טהר לב ואת העיבודים עשה יאיר רוזנבלום. הכוריאוגרפיה נעשתה בידי יעקב קלוסקי, המנהל המוסיקלי הוא יצחק גרציאני והבימוי של שייקה אופיר.
כתבה של על ההצגה מעיתון דבר ניתן לקרוא כאן. כתבה ממוסף "השבוע" של עיתון דבר על ההצגה (מאת עליזה וולך) ניתן לקרוא: שער, חלק 1חלק 2חלק 3. כתבה של דן בן ניר מעיתון דבר ניתן לקרוא כאן.  
המערכונים בהצגה הזאת לא יצאו על גבי תקליט לכן קשה לציין את רשימת הקטעים בהצגה.

ב1978 ביים אופיר את מופע היחיד של דודו דותן, "מחכים לדודו" וכתב לו מערכונים, כמו המערכון "ילד טוב ירושלים" (שנכתב ביחד עם יואל ריפל). את המערכון ניתן לשמוע כאן.

ב1980 העלה אופיר הצגת פנטומימה עם יורם בוקר ושמה "על מסכות ואנשים". שנות ה80 היו פחות בולטות עבור אופיר. ב1983 כתב "העולם הזה", חיים הנגבי, רצה לברר לאן נעלם אופיר. שייקה השיב לו שהוא מופיע בקיבוצים, ובמשך כשנה הופיע מדי יום שישי בפני החברים בחדר האוכל של הקיבוץ.
בינואר 1987 חש אופיר ברע. בהתחלה חשבו כי מדובר בשפעת. כאשר הלך אופיר להיבדק, אמרו לו הרופאים שהוא בריא לגמרי. יום אחד, כאשר שיחק בהצגה "המלך מתיה הראשון" התעלף, ואז גילו כי הוא חלה בסרטן ריאות. את ההצגה (שעלתה לבמות בשנת 1986) ניתן לראות בוידאו כאן.
ההצגה יצאה על גבי ספר+קלטת. ניתן לשמוע אותה ב3 חלקים: חלק א, חלק ב, חלק ג.
אופיר תיכנן להעלות תוכנית יחיד שתכיל את כל מה שבנה אותו: מערכונים, פזמונים, פנטומימה וריקוד, ואף תכנן להעלות סרט המשך ל"שוטר אזולאי", שאמור היה להיקרא "השומר אזולאי" בו השוטר שפרש לגמלאות עובד כשומר לילה בבנק.
ב17 באוגוסט 1987 בשעה 15:15 נפטר שייקה אופיר בגיל 59 בבית החולים "איכילוב" בתל אביב מסרטן ריאות.
כתבה של יאיר לפיד בעיתון מעריב, 4 ימים לאחר מותו של אופיר ניתן לקרוא כאן.


המארז המשולש

בשנת 2009 יצא בחברת "הד ארצי" מארז משולש מסדרת "בראשית" הכולל את שלושת תקליטיו של אופיר: התקליט הראשון (1963) "Shai K Ophir", "במועדון הסנטר הכפול" (עם אורי זוהר) (1966) ו"כל מה שרצית לשמוע" (1973). לכל אחד משלושת האלבומים מצורפים מספר קטעי בונוס.

רשימת הבונוסים בדיסק הראשון "Shai K Ophir":
8. הנהגים (עם שמעון ישראלי)
9. אב ובנו (עם בומבה צור)
10. איש צדיק היה (עם שרגא פרידמן)
11. שוטר מקוף

הבונוסים לאלבום הראשון הם שיתופי פעולה של אופיר עם אומנים שונים. 
"הנהגים" (עם שמעון ישראלי) לקוח מתוך הצגתם המשותפת "שין שין" (1963). המערכון "אב ובנו" (עם בומבה צור) לקוח מתוך תכניתו של בומבה צור "שלכם לשעה קלה" (1972) (בה התארח אופיר), ומופיע גם על גבי התקליט של בומבה צור. המערכון "איש צדיק היה" (עם שרגא פרידמן וגדי יגיל) לקוח מתוך תקליטו של שרגא פרידמן "שרגא פה שרגא שם - שלכם לשעה קלה" שיצא ב1975. שייקה אופיר התארח במערכון באותה תכנית של "שלכם לשעה קלה" שהנחה שרגא פרידמן ב1969 (התקליט יצא ב75). המערכון "שוטר המקוף" הוא מערכון מתחילת דרכו של אופיר (מתקופת "האדם הצוחק") ולכן נכלל כבונוס לאלבום הראשון.

המערכונים שהופיעו כבונוסים בדיסק הראשון:

"אב ובנו" (עם בומבה צור) - שייקה אופיר הוא שודד בנקים ותיק. לבנו (בומבה צור) נמאס לשדוד בנקים ("זה לא מקצוע. היום אתה נכנס, אומר "את הכסף", לוקח את הכסף ויוצא". -"מה רע בזה?", "זאת עבודה פקידותית, ואני לא יכול לעשות עבודה פקידותית"). הבן מתלונן שמנהל בנק המזרחי מכריח אותו להגיד את ברכת המוציא לפני שהוא מוציא את הכסף מהקופה ("הם דתיים, ככה הם נוהגים").
כשאביו מציע לו לשדוד את בנק דיסקונט מול המשטרה (כדי שיהיה אקשן), משיב לו בנו כי המשטרה לא באה מיד (למרות שהם ממול לבנק) כיוון ולקח להם שלושת רבעי שעה למצוא את המפתחות של הניידת. אבל בדרך ליפו הם השיגו אותו ברמזור וצעקו לו: "אידיוט, תפנה את הכביש. אתה לא שומע סירנה?". אביו אומר לו שהם לא יכולים לקרוא לו אידיוט מבלי שיתייעץ עם העורך דין שלו. הבן משיב שהוא התייעץ עם העורך דין שלו ואמר לו שהוא אידיוט. כשהבן אומר שהוא גם שילם לו 25 לירות, משיב לו האב כי הוא באמת אידיוט. הבן מספר לאביו שהוא נכנס לסניף באלנבי כל כך הרבה פעמים שמנהל הבנק אומר לו: "אדון כהן, אתה נכנס אלינו כל כך הרבה פעמים. למה שלא תפתח אצלנו חשבון?".
בסוף מבקש האב מהבן שילווה לו כמה לירות. הבן מציע לו לשדוד בנק כמו בימים הטובים. האב אומר שהוא כבר זקן, הידיים רועדות לו ("זה בסדר. יחשבו שהשודד עצבני, יתנו תיכף את הקופה"). האב חושש שיעשו לו בעיות ("תגיד שאתה אבא של כהן, ואני שלחתי אותך ולא יעשו לך שום בעיות").
ניתן להאזין למערכון כאן.

"איש צדיק היה" (עם שרגא פרידמן וגדי יגיל) - שייקה אופיר הוא זאב וולף, המכונה גם "יד הנפץ". הוא נאשם שנכנס עם מיכאל שטיינר (המכונה "מיכה סכין") לבנק לאומי, והשניים איימו על הקופאי ורוקנו את הכספת. וולף מספר לשופט (שרגא פרידמן) את אשר אירע בבנק בשפה מליצית. כששואל אותו השופט מדוע הוא משתמש בשפה גבוהה כזאת, הוא משיב שרק בשפה הזאת הם יכולים לדבר מבלי שהשוטרים יבינו משהו. וולף אומר שהוא פתח את הקופה ("קופת רבי מאיר בעל הנס. קופה כזאת רק נס יפתח אותה"), ושואל את השופט מה היה עושה במקומו. השופט משיב לו: "אני פה בשביל לשפוט ואתה בשביל לשדוד". וולף משיב לו: "מה יש פה כבר לשדוד?".
הם קושרים את המנקה, גברת פרומה לקופאי (היא צועקת: "גנבים, גנבים". "מה רצית שהיא תצעק? בקבוקים, בקבוקים?". "כן, אבל למה להעליב?"). השניים מזמינים משטרה כדי להזמין גרר. השוטרים צועקים עליהם: "אתם לא רואים שיש כאן שוד? תזיזו את המכונית שלכם". המשטרה גוררת אותם עד לביתו של מיכה סכין, בו הם מחביאים את הכסף.
ניתן להאזין למערכון כאן.  

"שוטר המקוף" - שייקה הוא שוטר מקוף, המופקד על איזור מסוים והוא הכתובת לתושבי השכונה לכל הבעיות שזקוקות לטיפול משטרתי. המערכון מתאר את השיח של השוטר עם האנשים בשכונה. ("תסלח לי אדוני, תגש הלום". כשהאיש מנסה להלום בו הוא אומר: "איפה הלום? כאן הלום").

רשימת הבונוסים בדיסק השני "במועדון הסנטר הכפול" (עם אורי זוהר - 1966):
8. פרופסור קורצברגר
9. התייר האמריקאי
10. מה השעה
11. הזמנה לסנטר הכפול
12. הג'יפ (עם נעמי פולני)
13. אני עקיבא (מונולוג)
14. דחילק מוטק'ה (עם נעמי פולני)
15. עניין של אופי (עם רבקה קרמר)

הקטעים 8-11 מתוך המופע של שייקה אופיר ואורי זוהר במועדון "הסנטר הכפול", שהוקלטו ולא נכנסו לתקליט המקורי. הקטעים יצאו לראשונה ב"אוסף המצחיק" של מדיה דיירקט ב2001.
הקטעים 12-15 הם קטעים מתקופת הצ'יזבטרון (1949/50).

רשימת הבונוסים בדיסק השלישי "כל מה שרצית לשמוע" (1973):
7. ברד ירד בדרום ספרד (עם רבקה רז ואברהם בן יוסף)
8. למה זה האנגלים אינם דוברים אנגלית
9. צו השעה
10. בעינייך אביט

קטעים 7-8 לקוחים מתוך "גבירתי הנאווה" (1964). "צו השעה" לקוח מתוך "הזמנים האלה" עם יפה ירקוני.
"בעינייך אביט" - שיר מתוך "דוקטור דוליטל". כאשר מקשיבים למילות השיר, אפשר לחשוב שהוא נכתב על אישה (אם אלייך אביט, לך שתי עיניים נפלאות בן אביט, בהן רק עצב ופלאות שירטיט, לבבי אם אביט), אך השיר נכתב על כלב ים.


מערכונים נוספים

קיימים מערכונים נוספים של שייקה אופיר שלא הופיעו בתכניות הקודמות.

"סאטירה" - מערכון של שייקה אופיר על הסאטירה של אז ושל היום, ומבצע נאום כאשר סנדוויץ' בפיו (דומה למערכון "נאום בחירות" של זלמן). ההקלטה מתוך המופע לפורים "אני רוצה רק להציץ", מצעד הפזמון הסטירי שליווה אותנו מראשית ימי היישוב, אשר התקיים בהיכל התרבות, תל אביב ביום ראשון 3/3/1968.
ניתן לשמוע את הקטע כאן.

"תאונה" (עם עודד תאומי) - המערכון לקוח מתוך התכנית הראשונה של "שלכם לשעה קלה" שהנחה עודד תאומי ב26/11/1968. המערכון מתחיל בתאונה בין רכבו של תאומי לרכבו של אופיר. כל אחד מהשניים מאשים את עצמו בתאונה. בסופו של המערכון משתכנע תאומי בכך שאופיר אשם (אתה שכנעת אותי, אתה באמת מטומטם) ואז ממשיכים השניים לריב.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"דרבנו גרשום" (עם רבקה מיכאלי) - מערכון מתוך "שלכם לשעה קלה" עם רבקה מיכאלי. המערכון בוצע לראשונה בתכנית "הוא והיא" של אריק לביא ושושיק שני (1963) ונכתב על ידי אפרים קישון. אופיר ומיכאלי הם זוג זקנים המשוחחים על חרם דרבנו גרשום, המדבר על איסור נשיאת יותר מאישה אחת, ועל המבצע זאת יגזר עונש חרם. השניים משתשעים ברעיון של לצרף אישה נוספת הביתה. העיקר שקלרה תהיה מרוצה (ואם אני לא אמצא קלרה. מה אני אתרוצץ ברחוב ויצעק "קלרה" ויחפש קלרות?).
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"מצבנו הבטחוני" (עם יהורם גאון) - מוכר גם בשם "יוסקה איש הצבא". המערכון לקוח מתוך התכנית "שלכם לשעה קלה" שהנחה יהורם גאון ב1972. יהורם ושייקה מדברים על המלחמה, שייקה מדבר על האנשים הקובעים (רבין, הוד, עזר וייצמן, טליק, משה דיין, דדו) ועל כך שהוא מכיר אותם אישית ("הוא מאוד מחבב אותי) והוא זה שייעץ להם את העצות החשובות שניצחו את מלחמת ששת הימים. יהורם מתפלא מדוע עם כל העצות הטובות של שייקה, הוא לא מתגייס לצבא (רציתי, אבל למי היה זמן ללכת). בסוף אומר יהורם כי בעסק הזה רק אלוהים יכול להציל אותו ושייקה משיב לו: "אלוהים, הוא ממש מחבב אותי".
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"פליקס ומר פייגנבאום" (עם יהורם גאון) - יהורם גאון הוא אביו של פליקס (שייקה אופיר) הרוצה לדבר איתו. פליקס אומר לאביו שהוא אבא מאומץ. אימו הוא לא אימו, והוא לא פליקס אלא פרדיננד שטיינברג.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

"פרשנות כדורגל" - מערכון מתוך התכנית "שלכם לשעה קלה" עם בומבה צור (1974) בה התארח שייקה אופיר. בומבה צור שר שיר קינה על הפסדה של נבחרת הולנד לנבחרת גרמניה בגמר מונדיאל 74, המוקדש לשחקן ההולנדי יוהאן קרוייף ("הבלדה ליוהאן קרוייף" (אליפות העולם בכדורגל) אותו ניתן לשמוע כאן). לאחר מכן מזמין בומבה צור את שייקה אופיר לשיחה מקצועית על כדורגל. השניים מדברים על משחק הגמר של המונדיאל (בין גרמניה, הולנד ותאילנד), על השחקן המצטיין בגמר (קרוף, בקנקרוייף, קרוייפנבאואר). הם מפגינים ידע רב (המגרש הוא קרקע פרטית), מוחים על השחקן בנבחרת הגרמנית שמתנהג שונה מכולם (כל השחקנים בנבחרת מופיעים במכנסיים שחורים וחולצה לבנה ודווקא הוא במכנסיים וחולצה שחורה). אותו שחקן מנסה לגנוב את ההצגה בכך שמוציא משרוקית ומתחיל לשרוק, מוציא כרטיס צהוב מהכיס בשביל להשוויץ (זה כרטיס חיסונים) - ובעצם מדובר בשופט.
ניתן לשמוע את המערכון כאן.

גרסאות נוספות של מערכונים

בסקירה על התקליט "כל מה שרצית לשמוע" נתקלנו לגרסאות נוספות למערכונים "מכבי האש" (גרסת התקליט - כאן וגרסת האוסף המצחיק - כאן) ולמערכון "אבו אל בנאת" (גרסת התקליט - כאן, גרסה נדירה - כאן וגרסת שלכם לשעה קלה 71 - כאן).
ישנם מערכונים נוספים שיש להם גרסאות נוספות לקטעים המוכרים, ורובם לא מופיעים באף תקליט או דיסק.

המערכון "זלמן" (הקרקע של הגליל היא לא הקרקע של הנגב) שהופיע לראשונה בתקליט של שייקה אופיר "Shai K Ophir", מופיע בגרסה נוספת (שנקראת גם "הוותיק"). הגרסה בהופעה מיום חיל השיריון. את הגרסה של המערכון מיום חיל השריון ניתן לשמוע כאן.

השיר "אבא ודני" שבוצע על ידי אורי זוהר בתקליט המשותף של זוהר ואופיר "במועדון הסנטר הכפול", מופיע גם בגרסה נוספת בתקליט "אח איזה לילה", ליל יום העצמאות תשכ"ה. הגרסה של אורי זוהר ואופיר קצרה יותר (2 וחצי דקות), ואילו הגרסה של אורי זוהר ב"אח איזה לילה" ארוכה יותר (כ4 דקות) והיא הקלטה מהופעה פומבית של המופע שאותו הנחה אורי זוהר ביום העצמאות 1965. את הגרסה של אורי זוהר ניתן לשמוע כאן.

למערכון "תקרית גבול" יש גרסה נוספת - "יוסי הקטן". בגרסה אורי זוהר מראיין את הילד הקטן ואחריו את קצין משמר הגבול, זאכי זעלן. בגרסה המקורית (של התקליט) לילד קוראים אורי. בגרסה זו לילד קוראים יוסי. ניתן לשמוע את הגרסה הזו של המערכון כאן.

קיימת גרסה נוספת למערכון "בלבולי לשון", גרסה שונה מזו המופיעה בתקליט "הזמנים האלה". בגרסה הנוספת (נקראת גם "שמות בשמות"), מבצע שייקה את המערכון כאשר בסיומו מבצע קטע נוסף, "הכלכלן" - הכלכלן מסביר לחברו יוסף כלכלה מהי, תוך שימוש בשפה כלכלית גבוהה (הדבלואציה הסלקטיבית היא לא תמיד רלוונטית לקורס הוולוטה), בסופו של דבר לכלכלן אין שתי לירות אותם הוא מבקש מחברו.
את הגרסה הנוספת של המערכון "בלבולי לשון" ניתן לשמוע כאן.
גרסה נוספת (קצרה) של המערכון "הכלכלןניתן לשמוע כאן.

שייקה התארח בתכנית הרדיו "שאלות אישיות" עם יעקב אגמון בגלי צה"ל. במהלך הראיון הוא ביצע את המערכון "בלבולי לשון", את הראיון והמערכון ניתן לשמוע כאן.


קטעי וידיאו

המערכון "התייר האמריקאי" (שהופיע כמערכון בונוס לאלבום "הסנטר הכפול" עם אורי זוהר) הוצג לראשונה באנגלית, בסיבוב ההופעות של שייקה אופיר בארה"ב בסוף שנות ה50. בגרסה הזו של המערכון התייר האמריקאי מבקר בפריז. ניתן לצפות במערכון כאן.

ב1971 התארח שייקה אופיר אצל חברו הטוב, אורי זוהר בתכנית "ברוכים הבאים".
1. תחילה מבצע אופיר את "שוטר המקוף" (מערכון מימי "האדם הצוחק"). את המערכון ניתן לראות כאן.
2. אחר כך משחזרים שייקה אופיר ואורי זוהר קטע מפתיחת הסרט "השוטר אזולאי", בו הולך אזולאי עם ידידו אלברט בשלוש בבוקר ביפו. מאחורי גבו של אזולאי וחברו, מספר נערים פורצים לחנות, אך אזולאי מנסה להסביר לאלברט את יכולותיו המופלאות כשוטר. את המערכון ניתן לראות כאן.
3. לאחר מכן מבצע שייקה את המערכון "אבו אל בנאת". ניתן לראות את המערכון כאן.
4. את הדמות של זלמן מבצע שייקה במערכון "נאום בחירות". ניתן לראות את המערכון כאן.
5. אחד הקטעים הזכורים מאותה תכנית, הוא קטע שבו שייקה משלב פנטומימה ונקרא "המעשנים". שייקה מראה צורות עישון של טיפוסים שונים. הטיפוסים הם: נער המעשן בפעם הראשונה בפני חבריו ומנסה לעשות עליהם רושם, הטיפוס השוויצר שמנסה להרשים בחורות בחוף הים, המעשן הקמצן, המעשן המקצוען שעושה הכל כשהסיגריה בפיו, המעשן המפוזר שחסר לו קואורדינציה והמעשן הבלינדר קצר הראייה.ניתן לצפות במערכון המעשנים כאן.
לצפייה בתכנית המלאה כאן.

בשנת 1976 התקיים מופע המוקדש ל13 שנות פעילותה של להקת הגשש החיוור. המופע נקרא "בר מצווה". במופע התארח שייקה אופיר (שכתב לגששים את שני התכניות הראשונות). שייקה ביצע עם הגששים את המערכון "האינסטלטור", בו לשייקה לוי האמבטיה נסתמה והוא מגיע לאינסטלטור עם חברו שוקי (שייקה אופיר, שדמות זו היתה תוספת שלא היתה במערכון המקורי). האינסטלטור (פולי) ועוזרו (גברי) מבקשים מהם שיכניסו אליהם את האמבטיה. שייקה לוי ושייקה אופיר מזהים את האינסטלטור וחברו שהם סיידו אצלם בעבר. במערכון המקורי אומר שייקה לוי שעדיין הם לא סיימו לסייד את התקרה ואז השניים אומרים לו שכשהוא יביא את האמבטיה אליהם, יביא ביחד עם התקרה. במופע עצמו, פולי פרץ בצחוק למול הפרצופים שעשה שייקה אופיר והמערכון הסתיים קצת לפני הפאנץ' האחרון.

ב1979 הנחה דן בן אמוץ "ערב לנחום גוטמן", ובו הזמין את שייקה אופיר לביצוע המערכון "לקלף תפוז". נחום גוטמן כתב קטע "איך לקלף ולאכול תפוזים" שהתפרסם בעיתון "דבר לילדים". שייקה הוזמן להקריא את הקטע, ומדגים אותו בעזרת פנטומימה.
ניתן לראות את הקטע כאן.

בשנת 1979 התארח שייקה בתכנית "שעה טובה" עם מני פאר. בתכנית שייקה מלמד לשתות קפה ("קפה טורקי"). יש שני סגנונות של שתיית קפה. הסגנון האגואיסטי, בו גברת מזמינה באופן אינטימי קפה הפוך והשתייה מתבטאת בצורה עדינה. הסגנון השני, הסגנון האלטרואיסטי, בו משתף השותה את חבריו (קפה חברתי) ודואג להחמיא לזה שהגיש לו את הקפה.
את הקטע ניתן לראות כאן.

בשנת 1980 התארח שייקה בתכנית "בצוותא עם רבקה מיכאלי" וביצע את המערכון "מנצח המקהלה", אותו ניתן לראות כאן.

בשנות השמונים ביצע אופיר את המערכון "ציונה העין המקולקלת" בוידיאו. ניתן לראות את הקטע כאן.

ב1982 השתתף שייקה בפרסומת לבנק דיסקונט ("טלבנק דיסקונט"). בפרסומת מגלם שייקה מספר תפקידים. לשייקה נתקע האוטו והוא מזמין מונית לבנק ("אתה נפלת לי מהשמיים". "לא, אני בא מדיזינגוף"). כשמגיע שייקה לעשות סידורים בבנק דרך הטלפון, אומר השוטר לנהג המונית שהוא חונה בעין עצירה. הנהג משיב שיש מקרה חרום לסדר עניינים בבנק. ניתן לצפות בפרסומת כאן.

ב28 לאוקטובר 1986 נערכה מסיבת הפתעה לאברהם דשא פשנל במלון הילטון בתל אביב. שייקה ביצע מערכון בלתי נשכח ששמו "אבו זאכי" ("מחלק הקפה בחמאם"). המערכון ידוע גם בשם "ככה וככה". שייקה מגלם את אבו זאכי הזקן, שנשאל האם הוא מכיר את פשה. בתחילה הוא חשב שמדובר באיברהים פשה, מושל יפו. דן בן אמוץ מסביר לו שמדובר בפשנל. אבו זאכי מספר שיום אחד ראה אותו מתקוטט עם בן אדם אחר. השניים אמרו האחד לשני "ככה וככה".
ניתן לראות את המערכון כאן.

ב1987 נערכה מסיבה, "הדרן לחיים חפר". שייקה מבצע קטע פנטומימה שמראה את כשרונו הענק. הקטע נקרא "שערה ומחט". ובו שייקה מראה איך מכניסים את השערה לתוך המחט. את הקטע ניתן לראות כאן.
באותה מסיבה התקיים איחוד של להקת הצ'יזבטרון (לכבוד חיים חפר מייסדה ומפקדה של הלהקה). הלהקה מבצעת את השיר "אח פגישה שכזאת". ניתן לצפות בביצוע כאן.

ב1990, 3 שנים לאחר מותו של שייקה אופיר יצאה קלטת וידיאו בשם "עין אחת צוכה, עין אחת בוחקת", המכילה את מיטב הקטעים מתוך סרטים, הצגות ופנטומימה.
אם יש מישהו שיש בידו את הקלטת, נשמח אם יעלה אותה לרשת.


ניתן לצפות כאן ברשימת השמעה (פלייליסט) של מיטב הקטעים של שייקה אופיר בYouTube (שמע ווידיאו).

תגובה 1:

  1. עבודה מדהימה! כל הכבוד! תודה!!

    השבמחק